הכרעת דין בתיק תת"ע 2631-11-11

כנגד הנאשם נרשמה ביום 01.06.11 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב,  בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום  20.03.12 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה השוטרת רס"ר גלית עברון, שערכה את הדו"ח לנאשם,  והוגש הדו"ח מסוג ברירת קנס (ת/1).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 01.06.2011 בסמוך לשעה 11:10 נהג הנאשם פרטית סוברו, בחולון, ברחוב סוקולוב ממזרח למערב,  התקרב לצומת עם רחוב חובבי ציון, שם עמדה ניידת משטרה בה נהגה עדת התביעה, כאשר הניידת עומדת ברחוב סוקולוב ממערב למזרח בניגוד לכיוון נסיעת הנאשם וממולו.  הניידת עמדה ראשונה ברמזור אדום בפניה שמאלה בצומת.

לדברי השוטרת כאשר הנאשם חלף בנסיעה על פניה, הבחינה בו כאשר לטענתה הנאשם אחז בידו השמאלית בצמוד לאוזן שמאל, מכשיר טלפון נייד.  השוטרת  בצעה פניית פרסה נסעה אחרי הנאשם ועצרה אותו בצומת הרחובות סוקולוב ורוטשילד.

לדברי השוטרת שמרה על קשר עין רצוף עם הנאשם, ראות טובה, חלון הרכב היה פתוח והיא הבחינה בנאשם מחזיק במכשיר טלפון כאמור ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל.

תגובת הנהג כפי שנרשמה בדו"ח :

תגובה מס' 1 -  " דבר ראשון לא דברתי"

תגובה מס' 2  -  " אני מצטער, נלחצתי דברתי בפלאפון אני מחפש חנות"

בכך טוענת המאשימה כי הנאשם עבר עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באמור וטען לגרסתו כי לא היו דברים מעולם.

העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו. לדבריו אכן נסע במקום ברכבו במסלול שתארה השוטרת, ולאחר שעבר בצומת הרחובות סוקולוב וחובבי ציון, עצרה אותו השוטרת לאחר שהוא עצמו הבחין בה פונה פניית פרסה ונוסעת אחריו.

טוען הנאשם כי אין ברשותו כלל מכשיר טלפון נייד, הוא לא מחזיק במכשיר טלפון סלולרי, וביום בו עצרה אותו השוטרת לא דיבר ולא אחז כלל בכל מכשיר טלפון נייד.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעם המאשימה, ושמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.        עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח המפורט שרשמה תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מיקום רכב הנאשם ביחס אליה, מסלול נסיעת הנאשם, תאור היד האוחזת במכשיר בצמוד לאוזן, והכל עובדות ממין העניין שמצאתי אותם רלוונטיות לאישום.

2.         אף עדותה של עדה התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית ומצאתי כי לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם.

3.       הנאשם אישר בתשובה לשאלת התובע בחקירה נגדית כי אמר לשוטרת בתגובתו הראשונה במקום "לא דיברתי" בנוסף הנאשם מאשר כי אמר לשוטרת שהוא "מחפש חנות". הנה כי כן תגובתו של הנאשם בפני השוטרת כפי שנרשמה בדו"ח נרשמה על ידה באופן מדוייק. ודוק, הנאשם לא אמר לשוטרת במקום שאין לו בכלל מכשיר פלאפון. גירסה זו שמענו מהנאשם לראשונה רק בישיבת ההוכחות. אני מוצא לפיכך לדחות גרסה מאוחרת זו על פניה,  בהיותה גירסה כבושה. 

4.        גרסת הנאשם כפי שמסר בפני הייתה כי הוא נשען עם יד אחת על החלון והשעין את ראשו על היד.  לגרסתו יתכן כי השוטרת פרשה מצב זה בטעות כאילו הוא מחזיק במכשיר פלאפון.